כל جميع الاختبارات والحلول لحماية بيئتك
عربىAR

פרומאלדהיד במטוסים

פורמלדהיד בתא הטייס: חומר מסוכן אך אין סיבה לדאגה

החומר שנמצא במטוסי חיל האוויר מוכר יותר כפורמלין, המשמש בתעשיות הבניין והטקסטיל. מחקרים כבר הראו כי הוא עלול לגרום לסרטן, אך נדרשת כמות גדולה ממנו כדי לגרום לנזק, ולכן, סביר להניח שאין סיבה לדאגה של טייסי חיל האוויר
ד"ר איתי גל, ynet, 1.4.2008

החומר פורמלדהיד, המוכר גם בשמו המסחרי פורמלין, עלה בימים האחרונים לכותרות בעקבות קרקועם של מטוסי ה-F16. בחיל האוויר נזכרו שהחומר הזה עלול לסרטן והחלו לבדוק את כל המטוסים. החומר שכיח במיוחד בתעשיית הבניין והטקסטיל, ומשמש גם כחומר שימור.

בבדיקות שערך חיל האוויר התגלה הפורמלדהיד בשלושה מטוסי F-16. החומר נמצא בתא הטייס ובעקבות גילוי הממצא החריג הורה מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי, לעצור את טיסות האימונים במטוסים אלו. העובדה שהחומר המסרטן נמצא רק בחלק מהמטוסים ולא בכולם נבדקת בצוות משותף לחיל האוויר וליצרנית האמריקנית לוקהיד מרטין.

פורמלין הוא כימיקל העושה שימוש רב בתעשיית הבניין. הוא משמש בין השאר לייצור דבקים, צבעים, חומרי ציפוי, טקסטיל וכן, גם במטוסי F-16. לא קשה להסיק כי שיירי פורמלין מצויים גם בבית של כל אחד מאיתנו, אם כי בכמויות קטנות.

הקשר לסרטן ידוע מזמן

פורמלין מוכר היטב לסטודנטים לרפואה. החומר משמש לשימור גופות, והרופאים לעתיד מריחים ושואפים ממנו בכמויות גבוהות בעת שיעורי נתיחת גופות. את הפורמלין מזריקים לאדם שתרם את גופו למדע, החומר מתפשט דרך כלי הדם אל רקמות הגוף ומונע את ריקבון הגופה.

פורמלדהיד הוא גז חסר צבע אך מדיף ריח עז. תמיסת הפורמלין מכילה 37% פורמלדהיד, והפורמלדהיד משתחרר ממנה בצורת אדים. ככל שעולה הטמפרטורה כך עולה שיעור הפורמלדהיד המשתחרר מהנוזל. הוא גורם לגירוי ריריות המביא לדמעת, אודם בעיניים ובגרון, לבחילות וקשיי נשימה. ריכוזים גבוהים מעוררים התקפי אסתמה, פריחה, עייפות ותופעות אלרגיה קשות. החומר אף נוצר כתוצאה מעישון טבק. אדם מעשן, כמו גם סביבתו, עלולים לספוג כמות גבוהה למדי של פורמלדהיד.

הקשר בין פורמלדהיד לסרטן מוכר היטב לעולם המדע. בשנת 1980 הראו מספר מחקרים כי חשיפה לפורמלדהיד גורמת לסרטן באף של חולדות מעבדה. בשנת 1987 סיווגה הרשות האמריקנית להגנת הסביבה את החומר כקרצינוגן (מחולל סרטן). בין היתר דווח כי החומר עלול לגרום לסרטן האף, הלוע ולוקמיה בקרב בני אדם.

בשנת 2003 פורסמו תוצאותיו של מחקר רחב היקף שכלל 25,619 עובדי תעשייה שנחשפו בעבודתם לפורמלדהיד. הממצאים הראו סיכון מוגבר למוות כתוצאה מסרטן הדם מסוג לוקמיה מיילואידית. מחקר נוסף שנערך בקרב 14,014 עובדי טקסטיל, שנערך ע"י המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית, מצא קשר נוסף בין חשיפה לפורמלדהיד לבין מוות כתוצאה מלוקמיה. ב-2004 סיווג הארגון הבין לאומי לחקר הסרטן (IARC) את הפורמלדהיד כ"מסרטן ודאי לאדם". עם זאת, מחקר בריטי מקביל שכלל 11,039 עובדים לא מצא קשר בין חשיפה לחומר לבין תמותה מלוקמיה.

בשל המחקרים הסותרים, הוסכם כי החומר עשוי לגרום ללוקמיה אך נקבע כי דרושים מחקרים נוספים לאמת את ההשערה הזו. אבל בארצות הברית לא לקחו סיכון, ובחודש מאי 1992 קבע החוק האמריקני כי יש להגביל את החשיפה לפורמלדהיד עד למינון מקסימאלי של 0.75ppm(חל"מ – מספר החלקיקים במיליון חלקיקי אויר או מים) למשך 8 שעות עבודה. ארגון הפיקוח על העבודה בישראל, העוסק בניטור סביבתי וביולוגי, קבע ב-1990 כי הערך המקסימאלי לחשיפה הוא 0.3 ppm.

מסוכן רק בריכוז גבוה

האם יש ממה להיבהל? כנראה שלא. אנשי חיל האוויר כבר הגיבו ואמרו כי ריכוז החומר שנמצא במטוסים היה נמוך מאד ולטייסים לא נשקפה כל סכנה. ואכן, החומר אינו מצטבר בסביבה משום שהוא מתפרק תוך כמה שעות, בעיקר בעת חשיפה לאור שמש, אך גם באמצעות חיידקים המצויים באדמה ובמים. גם בגוף האדם הוא מתפרק ואינו נוטה להצטבר.