סכנת שתיית מים מזוהמים

שישים אחוז מגופנו מכיל מים, כמה מהם מזוהמים וכמה נקיים?

אנו צורכים מים למכלול פעולות וצרכים, החל משתייה ועד ניקיון והיגיינה כאשר מצד אחד עולה צריכת המים ומצד שני קטנים מקורות המים. כוון שישראל אינה משופעת במים נערכות פעולות שאיבת מים נרחבות שמפחיתות את איכות המים וגורמות לעיתים לזיהום המאגרים.

מהן הסכנות הטמונות בשתיית מים באיכות ירודה ואף מים מזוהמים?
ישנן סכנות קצרות טווח כמו הרגשת חולי, רגישות במעיים והרגשת בחילה ותופעות נרחבות יותר הנגרמות בחשיפה ממושכת למים מזוהמים.

ישנן אוכלוסיות רגישות יותר מאחרות בכל הנוגע לצריכת מים מזוהמים או שאיכותם ירודה: תינוקות למשל. משרד הבריאות קבע כי יש להרתיח מים טרם הגשתם לתינוק, ולא רק מים מהברז – גם מים מינראליים. למרות שהוראה זו חלה רק על תינוקות תחת גיל שנה, הורים רבים חוששים לתת לתינוקם מים שאינם מורתחים וממשיכים בהרתחת המים גם בשלבים שונים של גדילתו.

הסכנה גדלה אצל תינוקות כיוון שמערכות גופן האחראיות על סינון מזהמים עדיין אינן בשלות לגמרי ורגישות לכמות גבוהה של מזהמים. אך רגישות זו לא באה לידי ביטוי רק אצל תינוקות: כוון שהמים נספגים בדמנו ומערכות גופנו במהירות- חיידקים ומזהמים שונים המצטברים במים גורמים עוברים כמעט ללא סינון אל גופנו ופוגעים בו.

כיצד אם כן ניתן להתגונן?

רוב המזהמים אינם משנים את צבע המים, ריחם או טעמם ולכן יש קושי לאתרם ולעיתים צורכים מים מזוהמים במשך זמן רב עד ש"עולים על הבעיה". בדיקת מים תקופתית תאפשר לזהות שינוי בערכי המים ולאתר מזהמים טרם גרימת נזק משמעותי. כוון שזיהום מים נגרם מאירועי טבע ופעולות אדם כאחד, חשוב לבדוק את כל מקורות המים ולוודא כי הם תקינים לשתייה, לרחצה ולשימושים נוספים.

המומחים של "גלית – החברה לאיכות הסביבה" הוסמכו ע"י משרד הבריאות לביצוע כל הבדיקות לאיכות המים ומציעים לצד אבחנה מדויקת ומקצועית גם מגוון פתרונות לשיפור איכות המים כגון: מטהרי מים, מסננים מיוחדים ועוד.